1
וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר:
2
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה:
3
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה:
4
ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר:
5
את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ:
6
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך:
7
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל:
8
וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה:
9
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם:
10
וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו:
11
יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה:
12
כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה:
13
בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו:
14
וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו:
15
במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך:
16
לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך:
17
ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם:
18
ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח:
19
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה:
20
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו:
21
וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים:
22
וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן:
23
והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי:
24
ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ:
25
כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו:
26
ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו:
27
וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו:
28
ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו:
29
ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו:
30
ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל:
31
ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא:
32
וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים:
33
ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל:
34
ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם:
35
וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך:
36
אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך:
37
את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך:
38
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים:
39
וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד:
40
כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך:
41
ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב:
42
כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד:
43
לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך:
44
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה:
45
וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה:
46
והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך:
47
וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר:
48
אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו:
49
או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל:
50
וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו:
51
אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו:
52
ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו:
53
כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך:
54
ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו:
55
כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם: