ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם:

לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר:

לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם:

צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך:

ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה:

הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם:

ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה:

ויכעס אסא אל הראה ויתנהו בית המהפכת כי בזעף עמו על זאת וירצץ אסא מן העם בעת ההיא:

הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה:

ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו:

כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו:

כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט:

לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ:

עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון:

אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה:

עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור:

גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם:

מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו:

נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים:

אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם:

למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה:

עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו:

יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם:

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה:

הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע:

הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו:

כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות:

אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך:

שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה:

והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך:

לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם:

כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו:

שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ:

לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר:

וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו:

לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא:

עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה:

אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם:

על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה:

וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם איש אל תזעזעו ואל תלשינו איש ויהי די לכם בשכרכם:

אבל מונים אתם ועשקים אף את אחיכם:

הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם:

זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים:

התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה: