1
ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים:
2
ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת:
3
ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי:
4
טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם:
5
ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו:
6
ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה:
8
ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה:
9
ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים:
10
ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם:
11
ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם:
12
ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה:
13
ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו:
14
וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה:
15
ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם:
16
יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת:
17
ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה:
18
כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו:
19
ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה:
20
ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון:
21
וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים:
22
המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא:
23
ויכר את נכליהם ויאמר להם:
24
מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר:
25
ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים:
26
ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו:
27
ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר:
28
מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו:
29
והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים:
30
ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים:
31
ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו:
33
והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה:
34
ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה:
35
והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה:
36
כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה:
37
וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב:
38
והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו:
39
ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת:
40
ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר:
41
ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד:
42
והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני:
43
עד אשית איביך הדם לרגליך:
44
הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו:
45
ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם:
46
הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות:
47
הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו: