כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו:

אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו:

דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם:

ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים:

המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח:

ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא:

אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו:

כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו:

מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:

חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם:

ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה:

ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל:

אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם:

טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר:

ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה:

ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך:

מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים:

ויהי איש שלוח מאת האלהים ושמו יוחנן:

וזאת היא עדות יוחנן בשלח היהודים מירושלים כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה:

וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא:

ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא:

וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח או אליה או הנביא:

הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו:

אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך:

ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה:

ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן די תנדע די שלטן שמיא: