ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך:

מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון:

ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר:

הים ראה וינס הירדן יסב לאחור:

מה לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור:

מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא:

אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם:

הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים:

עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו:

ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה:

והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד:

וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר:

אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן:

ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש:

ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו:

ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי:

האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש:

ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי:

אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל:

ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל: