2
בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום:
3
כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה:
4
ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה:
5
כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו:
6
כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני יהוה:
7
ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה:
8
וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה:
9
ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה:
10
כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל:
11
הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל:
12
ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי:
13
כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים:
14
והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא:
15
ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא:
16
ונתתי אש במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם:
17
בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה:
18
ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה:
19
ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה:
20
ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר:
21
בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב:
22
לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו:
23
והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות:
24
וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו:
25
והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים:
26
והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה: