1
ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר:
2
מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת:
3
אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני:
4
איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה:
5
מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו:
6
על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה:
7
ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים:
8
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא:
9
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו:
10
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים:
11
ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך:
12
המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו:
13
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה:
14
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש:
15
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר:
16
הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת:
17
הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה:
18
התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה:
19
אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו:
20
כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו:
21
ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים:
22
הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה:
23
אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה:
24
אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ:
25
מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות:
26
להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו:
27
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא:
28
היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל:
29
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו:
30
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו:
31
התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח:
32
התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם:
33
הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ:
34
התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך:
35
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו:
36
מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה:
37
מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב:
38
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו:
39
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא:
40
כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב:
41
מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל: