1
ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר:
2
בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה:
3
ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים:
4
אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא:
5
מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה:
6
לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל:
7
כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר:
8
להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות:
9
לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה:
10
הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו:
11
והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה:
12
תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה:
13
בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך:
14
אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה:
15
ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
16
בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך:
17
האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל:
18
ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי:
19
ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה:
20
ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר:
21
אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו:
22
ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו:
23
ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו:
24
והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה:
25
ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם:
26
ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים:
27
ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה: