כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך:

הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה:

ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם:

והיתה נבלתם ברהוב העיר הגדולה הנקראת כפי הרוח בשם סדום ומצרים אשר שם נצלב גם אדנינו:

ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים:

שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם:

ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו:

ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם:

והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום:

ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה:

ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש:

וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת:

לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית:

ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם:

ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם:

ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו:

ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם:

ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו:

קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם:

מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו:

אשר אף המיתו את האדון ישוע ואת נביאיהם ואותנו רדפו ואינם טובים בעיני אלהים ואיבים לכל אדם:

ואחרי השלימם עדותם החיה העלה מן התהום תעשה עמהם מלחמה ותוכל להם והרגתם:

וארא את האשה שכורה מדם הקדשים ומדם עדי ישוע ואשתומם על המראה שמה גדולה:

וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו:

ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו עד לאין מרפא:

שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי:

אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו:

כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך:

והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב:

כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי:

ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות ולא עשו:

מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם:

לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם:

ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם:

ואשלח אליכם את כל עבדי הנבאים השכים ושלח לאמר שבו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את אזנכם ולא שמעתם אלי:

ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו:

אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו:

ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם:

ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת אשר שנאתי:

אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה:

כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו:

יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר:

ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו:

שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני:

מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון:

למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות:

כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן:

באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו:

וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא:

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב:

גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם:

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני:

לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי:

מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא:

קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון:

ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם:

וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל:

ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני:

ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו:

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו:

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים:

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים:

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר:

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי:

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים:

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו:

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים:

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו:

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם:

ויאמרו האדון צריך לו:

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך:

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים:

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים:

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך:

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך: