הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו:

ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני:

ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא:

ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו:

ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו:

ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון:

ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו:

ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו:

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו:

יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו:

ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי:

שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ:

והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה:

ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם:

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה:

אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה:

ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה:

וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם:

ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה:

כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת:

לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות:

ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה:

וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו:

הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה: