וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור:

ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו:

כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים:

אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל:

ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלהיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך:

אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה:

שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי:

הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה:

עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר:

רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד:

אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר:

המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד:

שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט:

ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים:

ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם:

ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר ויחדו כלם יכליון:

ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם:

אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא:

והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם:

כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם:

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים:

לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים:

וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם:

ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים:

ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם:

עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם ממני ושכנתי בתוכם לעולם:

והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך:

והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך:

ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך:

והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ:

כל אלמנה ויתום לא תענון:

וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים:

ראתה כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר:

אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו:

יהוה שמר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות:

אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא:

כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך:

לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם: