1
אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה:
2
ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה:
3
פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא:
4
ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה:
5
כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי:
6
לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא:
7
ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה:
8
והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל:
9
לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה:
10
ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי:
11
והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה:
12
והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה:
13
ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה:
14
לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה:
15
ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים:
16
והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי:
17
והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם:
18
וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח:
19
וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים:
20
וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה:
21
והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ:
22
והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל:
23
וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי: