והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל:

ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על חטאתינו ועל אשמתינו כי רבה אשמה לנו וחרון אף על ישראל:

ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה:

על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי:

הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת:

ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו:

ואנשים רעים וקסמים יוסיפו סרה מתעים ונתעים:

והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל:

הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת:

גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות:

עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם:

אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון:

כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם:

הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו:

בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק:

מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים:

הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו:

וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם:

אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם:

כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם:

ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה:

ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד:

הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע:

זכרו זאת והתאששו השיבו פושעים על לב:

ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא:

ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים:

על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו:

ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד:

והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו:

נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו:

אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל: