אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו:

ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב:

ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם:

וכלית את אלה ושכבת על צדך הימוני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך:

והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך:

ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו:

ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם:

ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול:

ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו:

ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני:

קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע:

ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם:

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל:

וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים:

ויהי דבר יהוה אלי לאמור:

רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד:

ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע:

ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם:

ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסות וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליך:

יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים:

לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה:

ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה:

ושברת הבקבק לעיני האנשים ההלכים אותך:

כן אעשה למקום הזה נאם יהוה וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת:

ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית יהוה ויאמר אל כל העם:

לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם:

ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם: