הלוך ואמרת לעבד מלך הכושי לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי את דברי אל העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא:

כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי בטחת בי נאם יהוה:

היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע:

יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים:

ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים:

אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים:

ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים:

ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם:

וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו:

ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו:

ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים:

ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים:

והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים:

ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות:

ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת:

ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו:

בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו:

ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע:

ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא:

ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח:

אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם:

שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ העברים בין בתרי העגל:

ויגל את יהויכין בבלה ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת סריסיו ואת אולי הארץ הוליך גולה מירושלם בבלה:

ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נפל:

ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו:

בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי:

שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם:

כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני:

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן:

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני:

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף:

שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו: