Mateo capítulo 20

כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו:

והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו:

ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק:

ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו:

ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה:

ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום:

ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם:

ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים:

ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד:

ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד:

ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר:

אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו:

ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי:

קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך:

הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי:

ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים:

ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך:

הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות:

ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום:

אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר:

ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך:

ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל:

ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי:

ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים:

וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם:

ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת:

והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד:

כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים:

ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב:

והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד:

ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד:

ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם:

ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו:

ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו:

Almeida Corrigida Fiel - ACF