מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור:

ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו:

עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך:

כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך:

והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור:

בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים:

קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם:

לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם:

לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב:

כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי:

ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי:

והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה:

לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה:

והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי:

ועשר הקרנים אשר ראית עשרה מלכים הם אשר לא קבלו מלכות עד הנה רק לשעה אחת ממשלה כמלכים יקבלו עם החיה:

המה ילחמו בשה והשה יכול יוכל להם כי הוא אדני האדנים ומלך המלכים ועמו הקרואים והבחירים והנאמנים:

ועשר הקרנים אשר ראית והחיה המה ישנאו את הזונה ועשוה גלמודה וערמה ואכלו את בשרה ואתה ישרפו באש:

והאשה אשר ראית היא העיר הגדולה אשר היא נברת ממלכות הארץ:

למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך:

כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי:

והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש:

אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי:

ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו:

תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני:

היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה:

כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל:

מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך:

על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם:

כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו:

שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך:

ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם:

וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי: