אל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם:

נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה:

אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה:

אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר:

כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה:

ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות:

יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא:

בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה:

תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל:

ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת:

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון:

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים:

ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו: