יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:

ברכי נפשי את יהוה ואל תשכחי כל גמוליו:

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו:

והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל:

וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים:

ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה:

כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים:

עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה:

כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל:

יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער:

כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדפים וממרים באבותם וכפויי טובה ולא חסידים:

לכן נקריב על ידו בכל עת זבח תודה לאלהים היא פרי שפתים המודות לשמו:

אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך:

ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו:

וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך:

אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך:

שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו:

וישירו את שירת משה עבד אלהים ושירת השה לאמר גדולים מעשיך ונפלאים יהוה אלהים צבאות צדק ואמת דרכיך מלך הגוים: