14
ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני:
15
התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך:
16
הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד:
17
מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו:
18
שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה:
19
כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך:
20
עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה:
21
ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם:
22
כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה:
23
והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי: