1
וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד:
2
ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו:
3
ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם:
4
וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף:
5
ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים:
6
ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו:
7
וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה:
8
ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו:
9
פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא:
10
פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים:
11
כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים:
12
וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת:
13
ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה:
14
אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי:
15
כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה:
16
אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא:
17
והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון:
18
וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו:
19
ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן:
20
השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא:
21
והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט:
22
אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם:
23
אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו:
24
והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו:
25
כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט:
26
לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח:
27
כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת:
28
תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך:
29
אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה:
30
והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו:
31
לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת:
32
את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו:
33
ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים:
34
כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני:
35
עד אשית איביך הדם לרגליך:
36
לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם:
37
ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות:
38
ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש:
39
כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו:
40
ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה:
41
ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש:
42
ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה:
43
ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים:
44
וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות:
45
ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו:
46
ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית:
47
ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים: