22
זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם:
23
את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל:
24
ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו:
25
אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור:
26
הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות:
27
וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה:
28
ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי:
29
יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה:
30
וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכול פרים:
31
ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה:
32
כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת:
33
לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה:
34
בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה:
35
וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי:
36
ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים: