15
לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה:
16
ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
17
ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
18
או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
19
גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו:
20
ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת:
21
או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו:
22
ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה:
23
או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו:
24
ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה:
25
והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש:
26
ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה:
27
ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם:
28
כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו:
