Hebrews chapter 6

על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים:

ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי:

ואת זאת נעשה אם יתן האל:

כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש:

וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל:

נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל:

כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים:

ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף:

אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת:

כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים:

אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ:

שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות:

כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו:

ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך:

ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה:

בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר:

על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה:

למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו:

אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת:

אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק:

Almeida Corrigida Fiel - ACF