וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו:

ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים:

אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים:

ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו:

ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון:

]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו:

ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל:

והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם:

ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך:

ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד:

וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה:

ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת:

לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר:

ואנחנו בני היום ננזרה נא ונלבש את שריון האמונה והאהבה וככובע את תקות הישועה:

כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן:

התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם: