לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי:

כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא:

כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא:

ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יהוה כי אלהים קדשים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם:

יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר:

והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי:

לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את שבית יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי:

ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו:

ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה:

כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה:

לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו:

אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב:

אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע:

וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה:

כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם:

אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה:

כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע:

כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו:

והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם:

יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו:

התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית:

בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך:

כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם:

פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי:

ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני:

כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש:

המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם:

כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם:

אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה:

כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה:

וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם:

הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם:

וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם:

לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם:

ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו:

כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה:

הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי:

לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו:

אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם:

הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו:

הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברתי ותעשי הרעות ותוכל:

מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא:

ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו:

אשר ישלם לאיש כמעשהו:

כי יודע יהוה להציל את חסידיו מנסיון ולחשך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם: