ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה:

בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר יקרא לה יהוה צדקנו:

והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא:

ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך:

ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי:

ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי:

אלהים בקרבה בל תמוט יעזרה אלהים לפנות בקר:

אלהים בארמנותיה נודע למשגב:

כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות:

עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים:

אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים:

זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה:

צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל:

ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו:

וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד:

בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע:

ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון:

רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה:

ואשמע קול גדול מן השמים לאמר הנה משכן אלהים עם בני האדם ושכן בתוכם והמה יהיו לו לעם והוא האלהים יהיה אתם אלהיהם:

וכל חרם לא יהיה עוד וכסא האלהים והשה יהיה בה ועבדיו ישרתהו: