אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר:

אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר:

על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים:

ולכל אחת מארבע החיות שש כנפים מסביב ולפנימה הנה מלאות עינים ואין דמי להן יומם ולילה ואמרות קדוש קדוש קדוש יהוה אלהים צבאות היה והוה ויבוא:

אז יפלו עשרים וארבעה הזקנים על פניהם לפני הישב על הכסא והשתחוו לחי עולמי העולמים ושמו את עטרותיהם לפני הכסא לאמר:

רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה:

זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים:

אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך:

בנדבה אזבחה לך אודה שמך יהוה כי טוב:

ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך:

הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו:

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם:

ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה:

הללו יה כי טוב יהוה זמרו לשמו כי נעים:

הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה:

ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם:

לכן נקריב על ידו בכל עת זבח תודה לאלהים היא פרי שפתים המודות לשמו:

ואתה מרום לעלם יהוה:

אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם:

כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים:

ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר:

בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי:

אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך:

אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא:

השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי: