Book
Chapter
1
הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק:
2
יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו:
3
ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה:
4
על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר:
5
הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים:
6
בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם:
7
על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח:
8
ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית:
9
ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול:
10
ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית:
11
ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי:
12
אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך:
13
בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי:
14
ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי:
15
כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים:
16
כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי:
17
בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו:
18
דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו:
19
בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו:
20
והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט:
21
אין שלום אמר אלהי לרשעים: