וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן:

ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא:

ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל:

ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך:

אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך:

וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה:

ויקחו את עצמתיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצמו שבעת ימים:

ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה:

וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש:

ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת:

ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת:

ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול:

מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון:

כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת:

וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שם הפלשתים ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע:

ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן:

מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם:

בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו:

שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי:

כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי:

וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים:

ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו:

חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי:

חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני:

כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו:

אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי:

תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית:

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו:

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי:

לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון:

עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב:

גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים:

בלה בשרי ועורי שבר עצמותי:

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי:

נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי:

כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי:

בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך:

נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו:

גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי:

ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי: