Jó capítulo 20

ויען צפר הנעמתי ויאמר:

לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי:

מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני:

הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ:

כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע:

אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע:

כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו:

כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה:

עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו:

בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו:

עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב:

אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו:

יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו:

לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו:

חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל:

ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה:

אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה:

משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס:

כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו:

כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט:

אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו:

במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו:

יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו:

יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה:

שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים:

כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו:

יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו:

יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו:

זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל:

Bíblia hebraica moderna - MHB