1
ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי:
2
ויהי דבר יהוה אליו לאמר:
3
לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן:
4
והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם:
5
וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן:
6
והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה:
7
ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ:
8
ויהי דבר יהוה אליו לאמר:
9
קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך:
10
ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה:
11
ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך:
12
ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו:
13
ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה:
14
כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן יהוה גשם על פני האדמה:
15
ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא וביתה ימים:
16
כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו:
17
ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה:
18
ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני:
19
ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו:
20
ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה:
21
ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו:
22
וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי:
23
ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך:
24
ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת: