ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה:

כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח:

מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני:

יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה:

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך:

פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך:

מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי:

כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה:

צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך:

עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות:

וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה:

ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו:

ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ויעתר לנו:

וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם:

ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם:

ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר:

חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך:

וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד:

ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר:

ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים:

ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם:

ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו:

מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד:

והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי:

ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים:

והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו:

ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי:

מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה:

כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם:

ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי:

הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי:

על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר:

אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי:

הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי:

כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי:

חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו:

אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה:

שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון:

כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי:

אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך:

ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים:

ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם:

התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם: