ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה:

ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים:

יהוה אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך:

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך:

ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך:

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי:

ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ:

עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך:

קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות:

הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך:

והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים:

ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו החל וכלה:

והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם:

ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן:

בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות:

וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם:

כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אפוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים:

הן צדיק כמעט יושע אף כי רשע וחוטא: