וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת:

ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים:

וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד:

מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת:

ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת:

מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון:

אוריה החתי כל שלשים ושבעה:

ויהיו שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה:

ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו:

ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן:

ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים על דבר אבשלום:

ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה:

ואחיתיהם צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשי ויואב ועשה אל שלשה:

אצם הששי דויד השבעי:

ואחיתיהם צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשי ויואב ועשה אל שלשה:

ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט:

ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך:

ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל המחנה:

ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה: