והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך:

ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה:

ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת:

אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע:

הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים:

וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו:

והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם:

אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה:

על כן רגע ביום אחד תבאנה מכותיה מות ואבל ורעב ותשרף במו אש כי חזק יהוה אלהים השפט אתה:

ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים:

ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד:

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו:

אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור:

אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי:

ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו:

אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו:

עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע:

וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין:

וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא יחדו:

לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו: