ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו:

ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ:

ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה:

ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר:

ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו:

נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה:

ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל:

יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך:

מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם:

דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו:

תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה:

ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו:

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה: