ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה עברה את בית און:

וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם:

ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם:

ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה:

ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת:

ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן:

אך לא יפל משערת ראשכם ארצה:

על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה:

והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יהוה וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם הטוב:

אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי:

ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה:

ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים:

וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו:

כי לא אעז פני לדבר דבר זולתי אשר עשה המשיח בידי למען הטות באמר ובמעשה את לב הגוים לסור למשמעתו:

כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם:

ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חסד אלהים:

לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה:

כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו:

המה ילחמו בשה והשה יכול יוכל להם כי הוא אדני האדנים ומלך המלכים ועמו הקרואים והבחירים והנאמנים:

וצבאות השמים יצאים אחריו על סוסים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור:

כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און:

מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק: