ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה:

ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון:

ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים:

אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה:

והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא:

הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות:

תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי:

מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא:

אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים:

על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה:

אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים:

ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך:

לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו:

ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה:

לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם:

ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים:

אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך:

כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא:

לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע: