ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר:

ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים:

לבני נפתלי יצא הגורל הששי לבני נפתלי למשפחתם:

וקדש ואדרעי ועין חצור:

וממטה נפתלי את עיר מקלט הרצח את קדש בגליל ואת מגרשה ואת חמת דאר ואת מגרשה ואת קרתן ואת מגרשה ערים שלש:

הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך:

קומה יהוה באפך הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית:

על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים:

קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה:

כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ:

ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך:

וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין:

צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו:

חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא:

שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור:

ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה:

מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר:

למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב:

זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה: