בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב:

יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב:

יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך:

הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה:

בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור:

הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך:

ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו:

מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון:

מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור:

ותשתדלו לשבת בנחת ותעשו איש מלאכתו בעמל ידיכם כאשר צוינו אתכם:

למען תתנהגו כהגן עם אשר בחוץ ולא תצטרכו לאדם:

כי גם בהיותנו אצלכם צוינו אתכם לאמר מי שלא ירצה לעבד גם אכול לא יאכל: