הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו:

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא:

עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות:

והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל:

ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה: