וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה:

ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה:

ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר:

שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל:

הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל:

חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל:

לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה:

מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה:

אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים:

ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב:

גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון:

באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו:

נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז:

אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים:

מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה:

בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד:

חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה:

כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה:

ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת:

ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים:

ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו:

קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות:

מלכי ארץ וכל לאמים שרים וכל שפטי ארץ:

בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים:

הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב:

עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים:

אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם:

ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור:

הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר:

כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם:

והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי: