תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך:

ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה:

כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ:

לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו:

ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא:

ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו:

ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם:

ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו:

ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה וישכינו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם:

ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח:

ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו:

כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה:

והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם:

והכהנים והלוים אשר בכל ישראל התיצבו עליו מכל גבולם:

ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם:

ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה לשנים שלוש: