ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה:

ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך:

ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה:

ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר:

ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא:

ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה:

והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה:

תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי:

לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר:

ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים:

והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה:

אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה:

כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה:

בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות:

ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה:

בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען:

אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע:

מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו:

עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה:

ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי:

ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר:

לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך:

כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו:

אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה:

התודו עונותיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו למען תרפאו כי גדול כח תפלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה:

אך יתן לך יהוה שכל ובינה ויצוך על ישראל ולשמור את תורת יהוה אלהיך:

עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה כי מי ישפט את עמך הזה הגדול:

כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך:

אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא:

דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב:

יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:

וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם:

ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם:

ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל:

ענה דניאל ואמר להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא:

הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא:

שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם:

ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן:

הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו:

וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם:

ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג:

הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו:

ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים:

וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו:

והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חפצכם תשאלו ויעשה לכם:

וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם:

עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם:

וכל אשר נשאל מאתו נקבל כי נשמר את מצותיו ונעשה את הרצוי לפניו:

וזה הוא בטחוננו אליו אשר אם נשאל דבר כפי רצונו ישמענו:

ומדעתנו כי ישמענו לכל אשר נשאל נדע גם זאת כי נשיג את המשאלות אשר שאלנו ממנו:

אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו:

ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים:

ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו:

ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו: