יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות:

יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות:

לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו:

אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם:

ומאת הנחשבים להיות מה יהיו מי שיהיו אינני חושש לזה כי האלהים לא ישא פני איש לי לא הוסיפו החשובים מאומה:

וכאשר ידעו יעקב וכיפא ויוחנן הנחשבים לעמודים את החסד הנתן לי נתנו לי ולבר נבא את יד ימינם ונאות כי נלך אנחנו לגוים והמה למולים:

כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נפשו הוא מרמה:

על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס:

כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו:

והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר:

כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם:

אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך:

נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה:

למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי:

נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר:

שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי:

ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל:

פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת:

מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס:

נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו:

לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת:

קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו:

טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל:

כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך:

כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו:

גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה:

דבריכם יהיו נעימים בכל עת וממלחים במלח למען תדעו להשיב דבר לכל אדם:

כי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב יצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה:

והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם:

השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם:

רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני:

כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נפשו הוא מרמה:

ואתה איש בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא:

לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה:

אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות:

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים:

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים:

אשר גם תושעו בה אם תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם אך אם לא לשוא האמנתם:

וגם נמצא עדי שקר לאלהים יען אשר העידנו את האלהים כי הקים את המשיח אשר לא הקימו אם אמת הוא שהמתים לא יקומו:

הכזאת סבלתם לריק אם אמנם אך לריק: