וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו:

ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל:

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון:

והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם:

ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת:

ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה:

ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים:

ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו:

וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה:

עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם:

וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם:

כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו:

ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי:

וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן:

ובכל מרמת און באבדים תחת אשר לא קבלו את אהבת האמת להושע:

למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה:

לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך:

ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי:

לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה:

כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו:

כי אם על ידי כזבי תרבה ותפרץ אמת אלהים לתהלתו למה זה אני אשפט עוד כחוטא: