אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו:

וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד:

את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים:

ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד:

כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו:

מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה:

קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש:

ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו:

ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב:

והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם:

וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם:

ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים:

וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה:

וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת:

כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים:

לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד:

כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף:

אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה:

למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי: