19
גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו:
20
ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת:
21
או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו:
22
ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה:
23
או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו:
24
ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה:
25
והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש:
26
ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה:
27
ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם:
28
כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו:
29
והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם:
30
כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות:
31
ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת:
32
ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן:
33
ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו:
34
ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל: