החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה:

כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה והשיבו וחיו:

אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל:

ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה:

כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו:

ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה:

אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים:

וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם:

ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים:

וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי:

ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו:

ויש אשר שמעו אל דבריו ויש אשר לא האמינו:

לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו:

לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו:

לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם:

ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם: